יבוא מטורקיה – אויב או חבר?
למרות היחסים הזדוניים המוצגים בתקשורת, טורקיה וישראל הם שותפים הכרחיים באזור המזרח התיכון. ארדואן וגם נתניהו עשו רצח אופי זה לזה על ידי השלכת עלבונות זה על זה; ארדואן השווה את נתניהו ל"היטלר "והצהיר שנתניהו הוא" טרוריסט ". בתוך כך, נתניהו צייץ ב -15 במאי 2018, תוך נימוק כי "ארדואן הוא בין התומכים הגדולים ביותר של חמאס ואין ספק שהוא מבין היטב את הטרור והשחיטה. אני מציע שהוא לא יטיף לנו מוסר ". עם זאת, טורקיה וישראל הן בעלות ברית כלכליות קריטיות באזור. בתגובה להרוג כוח ההגנה לישראל של 60 מפגינים פלסטינים ופציעתם של למעלה מ -1,300 פלסטינים במהלך שגרירות ארה"ב שעברה לירושלים, טען ארדואן כי "נתניהו הוא ראש הממשלה של מדינת אפרטהייד", ש"יש לו את הדם של הפלסטינים ידיים ואינן יכולות לחפות על פשעים על ידי תקיפת טורקיה ".
בעוד שארדואן אולי איים להפסיק את היחסים הכלכליים עם ישראל ביוני 2018, ארדואן מעולם לא עקב אחר איומיו; אירוע זה מראה באיזו תדירות רטוריקה ריקה נפוצה בקרב פוליטיקאים מכיוון שבסופו של דבר יחסים כלכליים בר-קיימא הם חיוניים ביחס למדינות התלויות במסחר עם מדינות אחרות בעולם הגלובלי המחובר שלנו. אם ציטט מהמכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, הסחר הדו-צדדי בין טורקיה לישראל הסתכם ב -4.3 מיליארד דולר בשנת 2017, 11% יותר לעומת השנה הקודמת. כמה שנים לפני כן חלה ירידה רצופה ביחסים הכלכליים הדו-צדדיים עם מחזור יבוא של 2.9 מיליארד דולר בלבד ויצוא 1.4 מיליארד דולר.
תקשורת המיינסטרים לא מצליחה לצטט את הקשרים הכלכליים החיוניים המאפשרים לקשר בין טורקיה-ישראל לקיים זמן רב כל-כך למרות היחסים האנטגוניסטיים בין נתניהו לארדואן. היחסים בין טורקיה-ישראל הם דוגמא עיקרית לאופן בו קשרים כלכליים מתעלים על הכימיה האישית בין מנהיגי העולם בכדי להבטיח את עמידותם של מערכת יחסים מכריעה. בשנת 2014 הפכה טורקיה לשותפה המסחרית השישית בגודלה של ישראל עם היקף סחר של 5.5 מיליארד דולר. למרות מערכת היחסים הטורקית-ישראלית השנויה במחלוקת לאחר אירוע המשט של מרמרה בשנת 2010, רק הרמה השלטונית הושפעה משמעותית. צמיחת הסחר הבילטרלית לא השתנתה והתרכזה במגזרים הפרטיים בתגובה לסחר ברמה הממשלתית שהפסק בעקבות הסכסוך.
על אף הרטוריקה העוינת והמתחים בין המדינות, הסכמי הסחר הקיימים לא נפסקו ולא שונו. בנוסף, נותרו מנגנוני שיתוף פעולה דו-צדדיים בין טורקיה לישראל. לדוגמא, הישיבה הרביעית של הוועדה הכלכלית המשותפת לטורקיה-ישראל התקיימה ב- 24 בנובמבר 2009 באנקרה תחת נשיאותו המשותפת של H.E. ווקדי גונל, שר ההגנה לשעבר של טורקיה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה לשעבר בן אליעזר.
לנוכח חוסר רצון חולק בין מנהיגיהם, הטורקיה וישראל החייאו את הקשרים ביוני 2016. מאז, שני שותפי המסחר ניהלו ברית כלכלית זה עם זה. על פי המכון הסטטיסטי הטורקי (TÜİK), בשנת 2017 הייתה ישראל שוק הייצוא ה -10 בגודלה בטורקיה. משנת 2016 עד 2017 עלה היצוא של טורקיה לישראל בכ -15.3%. הייצוא העיקרי של טורקיה לישראל כולל מכוניות, פלדה, ברזל, מכשירים חשמליים ופלסטיק לישראל, כאשר 16% מהיצוא הטורקי לישראל כולל מכוניות. היצוא מטורקיה לישראל מסתכם בסך הכל בסך 2.63 מיליארד דולר. בתורו, טורקיה מייבאת נפט ודלק ישראלי. 39% מהיבוא הישראלי לטורקיה הוא נפט מזוקק.
היצוא לישראל הוערך ב -2.5 מיליארד דולר בשנת 2016 וישראל הייתה שוק הייצוא ה -10 בגודלה בטורקיה, כאשר היצוא לישראל התרחב ב -9.5%. היבוא הישראלי לטורקיה בשנת 2016 הסתכם בסך המסחר בסך 1.38 מיליארד דולר. בעוד שפוליטיקה לרוב הולכת יד ביד עם כלכלה, הקשרים הכלכליים הטורקיים-ישראליים רחוקים מלהיות מגבילים או נפגמים.
Hatice Karahan, היועץ הכלכלי הבכיר של ארדואן, הועיל לפרסום החדשות DW News כי היחסים הכלכליים בין טורקיה לישראל מייצגים "מצב win-win" עבור שניהם, שכן "טורקיה מייצאת מכוניות, ברזל, פלדה, מכשירים חשמליים ופלסטיק לישראל. . ובתמורה היא מייבאת דלק ונפט ישראלים ". טורקיה מכירה בהכרח של כינון קשרים כלכליים עם ישראל, כפי שמסומן החלטת טורקיה למנות נספח מסחרי לשגרירותה בתל אביב ביולי 2018. התקשורת הזרם המרכזית הזניחה את הדיווחים על חלון הראווה העוצמתי הזה של הקשרים הכלכליים-טורקיים.